יום ראשון, 1 במאי 2011

יום הרחמים. תחילת חודש מריה

האב השמימי מדבר בבתי הכנסייה בגטינגן לאחר המיסה הקרבתית הטריידנטינית הקדושה והעבודת האדירה של הקודש דרך כליו ובתו אן

בשם האב ובעזרת הבן ושל רוח הקדש אמין. רבים ממ�לאכים היו נוכחים בבתי הכנסייה. הם התאספו סביב הטברנקל, סביב הסמל של האב, סביב מזבח מרים והקיפו את בית הכנסת הזה. הם שרו 'גלוריה אין אקסלסי דאו'

האב השמימי אומר: ילדי, ראיתי הרבה יותר, אך זה יהיה קשה מדי עבורך לחזור על הכל. במיוחד ישוע המשיח הקם תמיד ניף את דגל הניצחון שלו גבוה. הוא המנצח על המוות והחיים. בו, בני יישוא המשיח, אתה מאמין!

אני, האב השמימי, אדבר עכשיו ברגע הזה דרך כלי רוצה, שומע פקודות וצנוע שלי ובתו אן. זה תלוי לחלוטין ברצוני והוא חוזר רק על האמתות המלאות שלי. היא מעבירה התפלות מוחלטת, ואף יותר מכך, היא העבירה את עצמה לגמרי אלי, לאב השמימי, עם רצונה

אני שימשתי אותו במשחקים זמן רב מאוד שם, שם צריך כפרה. כאן אני זקוק להם. עליה לסבל סבל גדול. למה, ילדי האהוב? כי בעת הזו אתה שם כדי לכפר על ויגראצבאד שלי ועל הדיאספורה של אאוגסבורג. אני, ילדי האהוב, זקוק לכפרה הרבה, כי מה קרה שם? הם בוזים לי שם, לאב השמימי. כבר הפלתי את מנהיג זה, אך עדיין אנשים אינם מאמינים באלוהותי

האם אחוות פטרוס מאמינה בזאת אומניפוטנטיות שלי? האם לא היריתי להם על הכל שיכול לעשות בעזרת אומניפוטנטיותי, אומניפוטנטיות ואלוהות? אני אשנה את הבלתי אפשרי למציאות ואתם תרגישו את אומניפוטנטיותי. אלה שאחרים אחר בני, ישוע המשיח, הקום מהמתים, והם באחוות שלו, אני אחסן אותם. אני אשים אותם תחת המנטל ההגנתי של אם הכול השמימית, והם יחוו שם את כל הביטחון שלהם. לא יקרה להם דבר.

אתה, ילדי, סובלת בצורה בלתי מודדת כי אני צריך כפרה. קבל את הצרות האלה. קבל את הקאוטיות הזו. קבל את הכאב העצום בבטן שלך. אני יכול לקחת ממך את הצרות האלו ואני יכול לתת אותם לך לפי רצוני. קבל זאת כפי שהיא. זה דחוף כי בני האהוב ישוע המשיח סובל ביך את הסבלות הכואבות הללו של יסוד הכנסייה החדשה וכהנותו.

איפה כוהני? איפה שליחי וקדושי? רחוקים! הם לא עוסקים בקיום ציות לי. להפך, הם פונים יותר ויותר לרע, לכוחות המיסוניים, כמו שהאחים של פטרוס ממשיכים לעשות. שנאה עלתה נגדכם, נגד האמת שלי, נגד הודעותי. ואני אינו רוצה את השנאה הזו! הוא מהאחווה הרעה, אחי האהוב. לא תזהה זאת? מה אתם מאמינים בו? האם אתם מאמינים בבישוף שלכם? האם אתם מאמינים במינותיו של הבישוף שלכם? האם אתים מאמינים ברועי העליון שלי, הנציב של ישו המשיח על הארץ, שמכר את הכנסייה היחידה, האמיתית, הקדושה והקתולית שלי וממשיך להרוס אותה? האם אתה מאמין בו? האם לא תודע כי אתה נתון תחת דוקטרינה כוזבת?

ואף על פי כן, טוענים שאתם יכולים לחגוג את זה קורבן הקדוש הזה לפי פאפא יוחנן XXIII? האפשר עוד היום, כשאני משתמש באלמותו שלי? לא, אתם אינכם יכולים, ואין זאת רצון אביכם השמיימי. אני יודע, ילדי האהובים עלי, שאתם לא מאמינים בדברי! אתם לא מאמינים באמתותי! אתם בוזים ודוחים את השליח שלי, שאינה מדברת אלא את האמתות שלי. אין בה מעולם דבר.

סעודת הקרב שלכם בטלה מימינו, כי שנאתם מתפשטת. השנאה היא מרעה. השנאה והקרבן הקדוש שלי אינן מסתיימות. בשנאותך לא תוכל לחיות, לא תוכל להתקיים. תחשו שאשליך חלק מכם. אך אלה שאינם באחריות בני ישוע המשיח, עליהם אני חייב להטיל עונשים גדולים. למה, ילדיו היקרים? כדי לענוש אתכם? לא! להצילה מהשמדה נצחית, אש גיהנום נצחת. אתם עומדים על פני הבור הזה ואינכם מאמינים בו. הגאוותך גדלה עם שנאתך. ורק אז תרצה להאמין שאתם יכולים לחגוג סעודת קרבן טהרה, קדושה? לא! זה כבר אינו אפשרי. הקמתי את גבולותי והגבול הזה הגיע.

אחי היקרים של פיוס, כמה פעמים אזהרתי אתכם על זה חג הקורבן הקדוש שאתם מציינים אחרי 1962, לפי האפיפיור יוחנן כ"ג, למרות כל ההזהירות שאני נתנתי לכם דרך שליחים. לא תאמינו! גם לא תאמינו באלוהותו! אולי לא יכול להכריע אתכם ברגע שברצוני וגרוניכם גדול מדי, גאוונתכם על אחרים? חושבים שהאתם הגדולים ביותר. לא! אני יכול לעשות אותך גדול ולהניף אותך, אך גם להוריד אותך למצב הנמוך ביותר, כמו שהורדתי על הצלב. פדה אתכם ואת כל האנושות דרך קרבני על הצלב, הקרב של בני יישו המשיח על הצלב. ואתם? מה אתם עושים? רודפים אותי בשליחי - אני, אב השמים בטריניטי. וכן תדעו! ידעתם שמסרי הם באמת מלאה. אך אתם מאמינים בדין קאנוני. זו מעשה אדם ולא מעשה אלוהים. זה משתנה.

האהבה שלי, אהבת האל שלי גם משתנת? האלוהות שלי משתנית? לא יכול לעשות את הבלתי אפשרי למציאות? גם אתם נתונים לשקר. ממשיכים לציין חג הקורבן הקדוש שלי לא לפי האפיפיור פיוס ה-5, כפי שהוקן והוא מציין אותו. זה האמת! אך לא תאמינו בו. משקרים עליו. אינה זיהום חטא קשה? אינכם אז כבר בבגידה? ומה אתם מכריזים? מכריזים ששרי שליחי, שנשלחתי בידי, הוא של השטן. זה לא בגידה לכם?

ממנו ואילך, אחי האהובים של ברית פיווס, סעודת הקרבן שלכם בוטלה על ידי השנאה שאתם מפיצים, בגאווה, בעלייה מעל אחרים שאני מינהתי, קדשתי, בחרתי ושלחתי אותם ממני, האב השמיימי. אתם מביזים אותם, מתריסים בהם. זה באמת? יכול להיות שזה רצון האב השמיימי בטריניטי? לא! אתם שכבים בתלונה. אם תתפללו לא תשוב עליכם כוחות המוסדיים. וזאת תהיה אחרת, אחי האהובים של ברית פיווס.

כמה פעמים התאוותי ללבבות אהבה, לבבות תשובה. הפנתם אל אם האמורה בשעת הצורך, אל לב הבתולה שלה? לו עשתם כן, לא תפלו לתלונה זו. היא אם הכנסייה ואחראית על טוהרה של כנסייה זו.

כמו שאתם יודעים, אני מייסד את הכנסייה החדשה. אך ראשית כל, בני ישו המשיח, האלוהות, רוצים לסבול אותם באמורה שלי, שהיא לרשותי ושרוייה לחלוטין ברצוני. ראו כיצד הוא סובל בשליחתי. כמה שבועות וחודשים היא כבר קורבת, כי גם היא נשמת קרב לא רק שליחה שאני מינהתי לשלח את ההודעות לעולם כולו. בנוסף, היא גם מקריבה עבורכם, על חילולי הקודש שלכם, ומשיכה לקרב למען הרועה העליון, על כפירתו. היא גם קורבת לכל הבישופים ולכל הכמורה. האם לא צריך להיות זהו קרב יתר?

ואיזה חג אתם חוגגים היום, יקרי? שבת הרחמים! האמנתי שאני רוצה להניחכם בחסדי, כלכם? אפשר לי עכשיו לעשות זאת? השליח היקר שלי מבקש ממני לאפשר לזרוע הזעם לשוקע. אך אין ביכולתי לעשות זאת. זה כבר לא אפשרי. הנפתי את זרוע הזעם שלי והיא תורגש על ידי כל מי שפועל נגד השליח שלי ונגד האמתות המלאות שלי, המכחישים אותן ומרדפים אחרי שליחים ושליחות. אפשר לשליחים אלו להיקרא לעולם בידי הכנסייה המודרניסטית הזו? האם זה אפשרי דרך הרועה העליון הזה? לא! גם זאת אין ברצוני. בזמן המתאים, כאשר רוצה, הם יוכרו, אך לא בזמנכם שאתם חיים בו, אלא בזמני. זמני איננו זמנך וברצוני אינן ברצונותיכם. אתם לא מתאימים לברצוני, אבל אתם בוזים לברצוני.

היקרי, האמינו שהם רצו לפגוע בכם אתמול, לענושכם? האם הרשע רצה להזיק לכם באמצעות הגינוי של הבית השני הזה? אפשר זאת כאשר אנוכי, אב השמים, שומר עליכם? ידעתם מיד שאני, אב השמים, רוצה שתעברו לדירה אחרת, אשר אתן לך. הקשיבו להוראותי. תרגישו זאת. נתתי לכם מתנות עשירות.

קחו איתכם כל הריהוט שרכשתם עבור הדירה הזאת, כי הוא נקנה לפי רצוני ולא שלכם. אתם יודעים זאת. הם רכושי. הכל שאתה מקבלים זה רצוני, פרובידנסי. תעשרו מאוד, - במידה נדירה, מכיוון שאתם עדיין אומרים, "כן אבינו, כן אבינו, אנחנו בטוחים באהבתך. רוצים למלא את רצונך לחלוטין. וזהותודה לכם. אל תפחדו, כי לא הייתם מאושרים בדירה זו. אתה מופקד עליך. הם מזלזלים בכם בצורה גרועה ביותר. אחד מזלזל באמתי. אין פוקדים בימי הקרבן שלי היומי שמזמינים שם בקפלה הבית. כבר לקחתי שני מהם ואני אוסיף עוד שניים. מגפה אשלח על הדירה הזאת. כמו שאתם יודעים, לא רציתי שהמשפחה הגדולה של המרטן תעבור לשם. אתה הצלחת ללחום בהם דרך רצוני ורצוני, אך אחריכם לא. הם יהיו תחתון למגפה כי אני עובד שם באומניפוטנס ואומניפוטנס. אף אחד לא יכול להתנגד לרצונותי. מי שמזלזל בי ירגיש זאת כעת, ולא מעט סבלות אשלח. הרבה צרה תבוא על האלה שאכזרו לי כך.

אתם נשארים יקרי לבי! ואני, אב השמים, אוהב אתכם בדרך הנעלת והאהובה ביותר. תובלו ותראו כיצד אנחנו נותנים לכם מתנות בכל דרך כי אני אוהב אותך ומעריכי. גם הם אוהבתי. כל מי שמתאים לרצוני ורצוני, אשלח להם מתנות פורצות גבולות.

אתם תמשיכו לקבל את הזכות הזאת בטלפון דרך בני הכמורה האהובים שלי - לזמן זה - בחכמה רואה למרחקים. האמנו בזה ותחזקו ותהיו בוטחים יותר עמוק, במיוחד ביום הזה שבו אני יורד עליכם חסדים בשפע בשעה זו של הרחמים בשעת 15:00, כרצוני.

התאמצו, אהובי! ילדי, סבלו את הצרות הגדולות! זה קדושה! אנכי רוצה מהכם ומשלכם הרבה קדושות. נשארו גבורים בסבלנות וחוזק. בברית האמונה אתם מאוחדים עמנו, כל השמים. נשמרו נאמן לברית הזאת! זה משמעות רב לכם. רבים נטשו ברית זו. הם סגרו אותה באפליה, לא עם העומק הקרוב הזה. בכל יום תתפללו את התפילה של הברית, הברית האמונה. המשיכו לעשות כך. אני עמכם כל הימים עד סוף העולם!

אנכי מברכך כעת כאב השמיימי בטריניטי עם כל המלאכים והקדושים, אם האהובה שלי ואת חתנה הקדושה יוסף. אמא היקרה שלי חוגגת היום את חגו ב-1 במאי, כי החודש המריוני שלכם מתחיל. גם היא תבקש חסדים גדולים ותורשה לזרוק אותם עליכם. אהבני! אנכי שולחת ומשמרת אתכם בטריניטי, בשם האב והבן ורוח הקודש. אמון. האהבה תחוין אתכם, כי האהבה היא הגדולה ביותר והיא אינסופית. אמון.