אמרי לילדי שיום זה באתי מכוסה זהב, כי זה יום החג של בני ישו, שהוא גם שלו.
החסדים שנשפכו עליך היום לא ניתן לספורם, ורק עם הזמן תוכל להבין מה קרה בלתי נראה היום ואילו דברים קרו במקום זה.
יום זה חג הרחמים, חג בני ישו. אמרי לילדי, לבני המועדף מרקוס, שהם נקיו בדם בני ישו, ושהוא יוצא ממקום זה היום עם נשמה טהורה.
אודך ילדיה שפירשו ותלו בי בדרך הצלב עם בני*. אמרי להם שככל שהלכו, נופלים על נפשותיהם הטיפות של דם בני ודמעות הדמים שלי, משחררות אותן.
* (הערה - מרקוס): (גבירתנו מתייחסת לדרך הצלב שנעשתה על ידי העולים הנוכחים)אני מאוד שמחה מהנוכחות של האנשים כאן! אמרי לכל אחד לבוא תמיד, להתפלל את התפילה והדבר עם.
אני במקום זה!!
מקום זה הוא מקלט ללב הטהור שלי. זה המקום שאנחנו הכינו, כדי שתוכל להיות לבדי איתי, רחק מכולם, רחק מההלהבות. אנחנו רוצים שתהיה כאן לפתוח את הלבבות אלי, ואז, אני מלא אותך בחסד.
אם תוכל, התפלל היום עוד אלף תפילות "אביר המרים". עד סוף הלילה זה הודיה! זו הזמן לקבל חסד! לא להפסיק להתפלל. התפלל כמה שיותר עדיין היום, ורב יותר יתן לך בני.
(מרקוס): (גברתנו פתחה את זרועותיה וביקשה ממני לעשות אותו גם כן. אז, מידיים שלה יצאו שתי קווים של אור שהגיעו לאפרכיות ידיים.)
(גברתנו) "- הידיים האלה נוצרו להתפלל, לברך ולהפיץ שלום. בני, אל תשתכח לעולם להתפלל עבור כל עמי עם ידיך למעלה, כי כאשר אתה עושה זאת, זה יהיה ידי שיברכו ויפיצו שלום על כל ילדיו. זו משימתך מנענע."
(מרקוס): (גברתנו הפנתה את ראשה אל המקור)
(גברתנו) "- אמור לילדי שיש להם ללכת למקור! אני שם, במקור. אני מחכה להם שם, במקור. אמור לילדים לשתות ולרחוץ ללא הפסקה במקור!"
(מרקוס): (גברתנו השיבה את ידיה על חזהו וסביב גברתנו הופיעו רבים מלאכים צעירים. הם קמו ראשונים מהעץ, פתחו מסלול אור עם כנפיהם, כדי שגברתנו תוכל לעבור אל השמים.
בדרך למעלה, גברתנו פתחה את זרועותיה, וצעיף שלה הפך מאוד רחב, והוא נראה כמוטל על כל המקום. אז הוא אמר:)
(גברתנו) "- אהבתי חובקת את כל האנושות.
(מרקוס): (אז גברתנו והמלאכים נעלמו, וצלב אור גדול מאוד הופיע, שפורק כמו גשם מזהיר על הנוכחים)