"ב-10/10/96, בתפנית, הבתולה ביקשה מאמי שלי, במהלך התגלות, שאבי יוליך אותנו למקום שהיא ציינה, שם היה מעיין מים ושנתפלל את הוורד בשעה 15:00, שלאחר מכן היא תגיד לנו מה היא רוצה. כשסיימנו את הוורד גברתנו הופיעה. היא הייתה מאוד שמחה באותו יום, היא הייתה לבושה אחרת מהפעמים האחרות שהיא הופיעה לי. היא לבשה צעיף לבן, שמלה לבנה ומעיל סגול בהיר רקום בוורדים בצבעים בהירים שקישטו אותו. היא אחזה בידיה על חזה שלה ואמרה לנו,
"אני התפיסה הטהורה!"
מה שתפס אותי היה שבגילוי זה, מרים לא הייתה עם רגליה מונחות על ענן כמו בגילויים האחרים ולא הבנתי למה. מיד לאחר מכן היא המשיכה לומר,
" אני בתולה החסד, אם האל ואם כל האנושות. בני האלוהי ישוע אדוני רוצה להעניק לכל ילדיי בכל העולם חסדים שמימיים חדשים ושולח אותי, כאן במקום הזה, לברך את מי מעיין זה."
ברגע זה, גברתנו ירדה לאט למקום בו הייתה תלויה באוויר והניחה את רגליה במים של המעיין, הרטיבה אותן. מיד לאחר מכן הרטיבה את ידיה הקדושות במקום שבו נובעים המים וציירה את סימן הצלב שלוש פעמים בידה הימנית ובירכה את מי המעיין.
מבטה עלינו היה אימהי, בתולה אמרה,
" תראו, ילדים שלי מכל העולם, שימו לב ושמעו: אני, מרים הבתולה ואם האלוהים, רחצתי את רגלי הקדושות והבתוליות שלי, וטבלתי את ידי הקדושות שלי במים של המעיין הזה.
כל מי שישתה מהמים האלה באמונה ובלי חטא קשה, ויקח על עצמו החלטה נחושה לחזור בתשובה ולתקן את דרכיו, יקבל חסד של ריפוי למחלות הגוף והנפש שלו. המים מהמעיין, למי שיש לו אמונה, ישמשו לרפא כל מיני מחלות.
המעיין הזה הוא לכל ילדיי החולים בכל העולם. אני רוצה לנחם אותם בכאבים שלהם ובסבל שלהם. השגתי את החסד הזה מבני ישוע. אכן, ליבו הקדוש עשיר ברחמים וחסד, בהיותו מעיין של מים חיים לכל ילדיי בכל העולם, ולכן המעיין ייקרא מעיין של
רחמים וחסד, כי זהו חסד מליבך הקדוש. תטפחו היטב במקום הזה. חלק מהמים צריך לשמור לשתייה וחלק צריך לשמור לילדיי החולים כדי להתרחץ בהם. שכולם יהיו מודעים לביקור שלי במקום הזה.
אני מברך את כולכם: בשם האב, הבן ורוח הקודש. אמן. נתראה בקרוב!"
לאחר שידור ההודעה הזאת גברתנו נעלמה."