יום ראשון, 26 באפריל 2015

יום ראשון שלישית אחרי הפסחא.

האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקרבתית הטרידנטינית הקדושה לפי פיוס החמישי בבית הכבוד במלאץ דרך כלי ובתו אן.

בשם האב והבן ורוח הקודש, אמין. המזבח הקרבנות היה מוקף במלאכים, הכרובים וסראפים. מזבח מריה זרח באור הזהב, כמו גם חובת הורדים שהנחנו לאמא הקדושה ביום זה.

האב השמימי ידבר היום: אני, האב השמימי, אדבר עכשיו ובעת הזאת דרך כלי רצוני, משמעתי והכנעתי ובתי אן, שממעטה ברצוני ומחזירה רק את המילים שאותם אנחנו מקבל.

צייני הקטנים האהובים שלי, המאמינים ואוהבי הדרך והפליגים מהקרוב והרחק, הצאצאי הקטן האהוב עלי, עכשיו אתם בבית הכבוד שלי לשבוע. היה לך לעבור ארבע שבועות בבתי חולים בוואנגן. היית צריך לעבור בדיקה מאתגרת אחר דיקוי. אבל זה הייתה רצוני. לפעמים לא האמינתי שאני, שהכרתי ממך את הכול. למה, הצאצאי הקטן שלי? כי הם אינם מאמינים בי, כי הם מכחישים את האלוהות, כי הם לא רוצים להכיר אותי כאל ובעל-תושייה, אף לא מהרועה העליון, מן הכס הקדוש. שם אלוהותו מוכחת ביותר. האדם הוא במרכז. האדם חשוב. עם כל תאוואותיו צריך לספק לו.

ואני, האב השמימי, מחכה לכהנים הללו, לקרדינלים, לארכיבישופים ובישופים ובעיקר לזה האבוד והמבולבל פרנסיס. אתם חושבים שהוא אינו נורמלי. כן, הוא כבר איבד את דעתו. הוא מדרש דברים ומטיל אותם לעולם, שאותם לא יכול להסביר בעצמו.

שכן הוא מכחיש את אלוהותו שלי, הוא הפך לנטיכריון, למיניאטוריסט. הוא משמעת לחלוטין את החופשי. זה בידם. מה שהם רוצים, הוא מבצע, ולא רצוני ורצונותי שהוא מרדף אחריהם. אני עוזב אותו לרצונו החופשי. תראו, יקרי לי, עד כמה הוא מגיע עם רצונו שלו. הוא לא רועה העליון שלי. למעשה, הוא מעולם לא היה.

עתה הוא קורא לעצמו 'אב ברגוליו'. האם זה נכון, יקרי לי? הוא אומר: הוא אב לכל. - הוא אב לגברים אותם הוא מוביל לטעות, לבלבול. מאמינים אלה לא אף פעם חשים שהוא שקרן בשקר, שהם משתילים את הבלבול הזה בעולם ומשדלים אנשים לחוסר אמונה. הוא מכריז על חוסר אמונה, הוא מכריז על בלבול והוא מכחיש את אלוהותי. זה רע, כי יש צורך לכפר על כך. אני כבר היה צריך למנות מחדש רבים של נשמות הכפירה, שרק אז ניתן יהיה לכפר על חטא קשה זה.

ואתה, יקרי לי, הוא השמיד את פאטימה שלי, מקדשת אמי הקרובה ביותר. הנשיא הזה של רוסיה רצו להקדש את ארצו ללב הבלתי נודע של אמי כדי להציל אותה. והוא ביטא זאת. מה ענה על כך פרנציסקוס? "לא נאמר על פאטימה." אנחנו, פרנציסקוס, מנעו מהקדשה לאם הקדושה, למולדת הבלתי נודע, אמא ומלכת הניצחון. לכן הוא לא עמד ברצוני. כך הוא ביצע חטא קשה. אני מאוד עצוב ואתם, יקרי לי, עם.

יום אחד תוכל לחוות את שמחות הגן עדן. עוד מעט זמן ואינך תראה אותי, ומאוחר יותר תשוב לראות אותי בשכינה של גן העדן, כי אני הולך אל האב. תודה שתסבלו זאת על עצמכם. כמעט בלתי ניתן להבין מה סבל אתם עונים. אך סובלו עםי ובני וישוע המשיח, אותו פרנסיס צלב שוב ושוב, אותו הוא מכה בשוטים, אותו הוא מעטר בקוצים. והעלבה הזאת כבדה מאוד. עליכם לכפר, יקרי לי קטנה הצאן שלי, חסידיי האמונים. אתם בכפירה.

ואתך, ילדי, לקחת עליך שוב משימה עולמית זו. אני טענתה לך. אך אמין לי, תגבר עליה כאשר תרצה להמשיך ולהתמסר לחלוטין לרצוני. הכי הרבה והכבד ביותר חייבים ממך כעת. רואה אתכם כיצד נודחת כנסייתי ואשמח להציל אותה עם כל הכמרים האלה ובני הבישופים והקרדינלים שאיני מאפשר להם לשקוע באש העולמית שבה יהיה בוכה וריקוד שינים. לא, אני רוצה עוד היום להצילו דרך עזרתך, דרך מעשהיך, דרך סבלותיכם.

תודה על הסכמתכם לסבול, על הסכמה לשאת את הסבל הזה ואת הצלב עםי. אני אוהב את כלכם ומעוניין לברך, להגן, להנחיל, לאהבה ולשלוט בכם, יחד עם אם השמים שלכם, מלכת הוורדים של הרולדסבאך, אם ומלכה הניצחון.

עם כל המלאכים והקדושים אני מברך אתכם עתה בטריניטי, בשם האב ובשם הבן ובשם רוח הקודש. אמון. אתם מוגנים על ידי כל המלאכים ואמה השמים שלכם. לא יקרה לכם דבר. אך האמינו שכפירה וסבל הם חשובים מאוד לך עתה. אמון.