יום ראשון, 25 בספטמבר 2022
התגלות מלך הרחמים ב-25 בספטמבר 2022 מעל המזרקה מריה אנונציאטה בבית ירושלים
מסר של אדוני למנואלה בשיבניך, גרמניה
כדור אור זהב גדול צף בשמים. לצידו ימין ושמאל שלו צפים כדורים אור זהב קטנים יותר. ואור זהב יפה יורד אלינו מכדורי האור הזה. הכדור הזהב הגדול נפתח והתינוק ישוע החנון יצא אלינו מהכדור של האור. מלך הרחמים לובש כתר זהב גדול, עם שיער קצר גלגלי חום-כהה ועיני כחול. הוא לובש את המנטיה והמעיל בדמו הקודש שלו. מנטייו ומעילו רקומים בלילי זהב. בידו הימנית, התינוק האלוהי מחזיק שרביט זהב גדול עם כדור זהב בראשו ועליו צלב. הצלב מכוסה באבנים חומות אדומות.
עכשיו שני הכדורים הקטנים יותר נפתחים ומלך מלאך עולה מהם כל אחד עם מנטייה לבנה פשוטה. המלאכים מפרשים את המנטיה של התינוק ישוע החנון עלינו. בעודם כך, הם יורדים לברך פעמים רבות ואומרים: "Et verbum caro factum est, et habitavit in nobis."
בידו השמאלית, התינוק ישוע החנון מחזיק ספר גדול ומרקיע נאה. אני מכיר את הספר. זה הוולגטה. מלך הרחמים מדבר:
"בשם האב והבן - זאת אנוכי - ורוח הקודש. אמין."
"ידידי, לא משנה כמה הרע חזק בעולם, הוא נתון רק זמן מוגבל. כמה שנים הופיעה אמי הקדושה על הארץ? אתם לא השמיטו להזהרותיה. עכשיו אתם קוצרים את הפרי. לכן ביקשתי מהאב הנצחי להיות עםכם, וכך הוא נתן לכם חסד זה."
המלך של רחמים מסביר לי שקטה שהרעה לא התגלה רק עתה. הסכנה לכנסייה והסיכון לעם החלו קודם לכן. באותו הזמן, הופעותיה הקדושות ביותר של אמו החלו להזהיר את הכנסייה ואת העם מהדרכים הלא נכונות ותוצאותיהן.
אני יכול לבקש משאלתי לפני האדון. למדתי ממעריצי שהרע "האור הקודש" נכנס לקברו של ישוע בירושלים בכל שבת קודש ומדליק את כל הנרות. זה לא נעשה ידי אדם. אני מבקש מהאדון אם זה נכון. האדון מאשר לי שהרע "האור הקודש" הוא אורו, ומסמן עם אצבעו על כדור האור שלו, שמצוי מאחורייו כמו שמש.
אז נפתחת הולגטה ביד לא נראית, ואני רואה את הפסוקים התנ"כיים ישעיהו 9 וישעיהו 10.
התינוק האלוהי מדבר:
"האזינו לדברי. מי שאוהב אותי, שומר את מצוותי. עמדו חזקים, הישארו נאמנים לי! אהב�תי מנצחת! מי שמגביה חטא למצווה יושלך לאש השחיתות. מצוות האב הנצחי תקפה לכל העד. התפלל, זבח, חזור בתשובה! בדמי הקודש שלי פדה אותכם. לכן, חברים יקרים, אחזו במה שאמרתי לכם, מה ללמדתם, מה שהנביאים של הברית הישנה למדו. כי אני נלחמתי בסטאן במילים של הברית הישנה. עכשיו הוא מסובב ומנסה לביטול הכתובים. השטן רוצה לחלק את הסלע, את הכנסייה והצאן. הרקעו על בריכיים ותפלו לתיקון לפני האב הנצחי! אל תשמעו לאלה שמבאים אותכם לאש השחיתות. האזינו לקולי. תמצאו את קולי בכתבי הקודש, בלימוד הכנסייה, בסקרמנטים של הכנסיה."
עכשיו התינוק החנון לוקח את שרביטו אל לבו והוא הופך לספרי דמו הקדוש. מלך הרחמים מזריק את דמו הקדוש עלינו ועל כל האנשים שחושבים בו ומקודשים איתו בתפילה: "בשם האב והבן - זה אנוכי - ורוח הקודש. אמן."
בזמן הזה, הילדים הנמצאים שם מזורקים על ידי אותו מאוד אינטימית.
התינוק האלוהי מדבר:
"תפלו שגרמניה תישמר ושראין מלחמה יחדור לארצכם. התפללו על הרועים בגרמניה. השטן יש לו כוח רב בגרמניה כי הם נמנעים מלעשות טוב. חוסר פעולה של הטוב הוא שער הכניסה לשטן.
חיי בסקרמנטים בכנסייתי!"
עתה מלך הרחמים מבטיח עלינו באהבה. הוא רואה כל נשמה. הילד ישו מדבר אינטימית:
"לקחו במיוחד את הסקרמנט של וידוי."
מ.: "כן, אדוני. אתה רואה את נשמותינו."
אז המלך השמים מדבר:
"אני מוביל אותכם בזמן הזה ואנחל לכם כח. אני עמכם!"
אז מלך הרחמים מברך אתנו ומודיע, "להיטב!"
מ.: "להיטב, אדוני!"
האדון חוזר אל כדור האור, עוד הוא מבקש ממנו את התפילה הבאה, ואנו מתפללים:
"אֵלַי יְהוָה, סְלוּחָ לָנוּ חַטָּאוֹתֵינוּ; הַצִילֵנוּ מֵאֵשׁ גֶהֱנֹם. הַביא כָל נְפָשוֹת לִגְוַן, וּמִי שֶזָרַק בְּצָרוֹךְ רַחֲמֵיךָ יוֹדֶה. אָמֵן."
התינוק החסיד נפרד, כך גם שני המלאכים.
להבין את ההודעה, נא לבחון בקפידה את פסוקי התנ"ך ישעיהו פרקים 9 ו-10.
ישעיה
פרק תשיעי בישעיה .
יש 9:1 העם הולך בחושך רואה אור גדול. נר זוהר יזהר על תושבי ארץ צלמות.
יש 9:2 שמחה גְדֹלה אַתָּה מוֹציא; שָׂשון עַצום, כִי יָגֵל לְפָנֶיךָ כְּאֲשֶר יָגוּלוּ בְּחֳלֻק הַשָּלָל; כִּי נוֹתַע מִצַּר עַם.
ישעיהו ט:ג על עול שלטונו, מטה שיכון כתפו, שער מושלו, אתה תשבר כביום מדין.
כן, כל נעל חייל רועשת, חולצה משופכת בדם, תאכל באש ותכלה!
ישעיהו ט:ה כי ילד נולד לנו, בן נתן לנו; ונתון על שכם מושל. ושמו יקרא פלא יועץ, אל גבור, אב עד, שר שלום.
ישעיהו ט:ו גדול המושל, והשלווה אין קצה על כסא דוד ומלכותו; הוא יעמידה וייסד אותה בצדק ובמשפט מיעת ועד עולם. חרון יהוה צבאות יַעֲשֶׂה זֹאת!
ישעיהו ט:ז אל-יַּכְחִיד ה' את יעקב, ויעקוב לא תגלה.
ישעיהו ט:ז כל העם שמעוה, אפרים ושארית יושבי שמרים; בגאון ורום-רוח אמרו:
לבני נפלו, לבנות נבנה; תאות חרמונים כרתנו, ארזים נתנינו להם!
ישעיהו ט:יא אז ה' יָקִיץ עַל-הֵם אֹיְבוֹתָם; וּמְשַׂטֶּיךָ, יַסִּיטוּ.
ישעיהו ט:יא ארם מ�רחה, פלשתים מערבה; פיהם אכלו את ישראל. למרות כל זאת לא שבה חמתו, וידו נטויה עדיין.
העם לא הפנו אל המכה אותם ולא בחשו את אדון הצבאות.
אדוני הכרת מישראל ראש וזנב, ערבה ותמר, ביום אחד.
זקנים ונכבדים מייצגים את הראש, הנביאים המגידים שקר הם הזנב.
מנהיגי העם זה מרים, והנהגים שלהם נדההו.
לכן לא חפץ אדוני בצעירים שלו, עם יתומים ואלמנות אין לו רחמים. כי כלם פושעים ורשעים, בכל-פה דברי איוולת. בכל זאת חמתו לא נרפה, וידה המשיכה להיות מתוחה.
כי רשעתו בוערה כאש, צור וחרדל היא אוכלת, ומבעירה את סבך היער, עד שישם עשן תולעת.
מזעם אדון הצבאות נשרפה הארץ, והעם היה כאוכל אש; איש אחיו לא חס על.
הם אכלו מימין וראו רעב, הם אכלו משמאל ולא שבעו; כל אחד את בשר אחי שבטו:
מנשה האפרים ואפרים המנשה; יחדיו נלחמו ביהודה. בכל זאת חמתו לא נרפה, וידה המשיכה להיות מתוחה.
ישעיהו פרק י
הוי למי שמקדישים חוקי און וכותבים גזירות עקרות!
הם גורשים את העניים משפט ומנצלים את דליו של עם לי צדק; אלמנות הן טרף להם, ויתומים הם בוזזים.
ואמה תעשו ביום הפקדה ובהשמדה הבאה מרחק? לאן תרצו לברוח לעזר ולאיפה תשיאו את הונו שלכם?
רק בין אסירים יתחבא ובעין הרוגים יפול. בכל זאת זעמו לא פסק, ואף ידו נטויה עוד.
הוי אשור, שיבוט חמתי ושבט כעסי בידי!
על עם מרדים שלחתיו, על עמי זעם שלחתי אותו לבזוז ולשלל ולתרוץ אותם כמו טיט רחוב.
אך הוא חושב אחרת, ולא כך בלבו; אלא לבו מחפש להשמיד ולהכחד לא מעט עמים.
כי אומר: "האם שרי אינם מלכים כולם?
הלא כאילו קלנו כמו קרכםיש, חמתה כמו ארפד או שמריה כמו דמשק?
כן ידי הגיעה למלכות גלים שפסלייהם היו יותר מרוב ירושלים ושמירה.
האם לא אעשה לירושלים ולפסליה כפי שעשיתי לשומרון ולפסליה?
ויהי: כאשר יביא ה' את כל מעשיו להשלמה בהר ציון ובירושליים, הוא ישפט על גאונת מלך אשור ועליונות עיניו!
כי אומר: "בכוח ידי עשתית זאת, ובחוכמתי כי אנכי חכם. מחקתי גבולות הגויים וברדתי את אוצרותיהם, והרגתים כגיבור על כסא!
ואל קן, ידי הגיעו לאוצר הגויים; כאסוף ביצה נטושה כך אספתי כל הארץ! ואז אין מי שעורר כנפיו או פתח פיו ציפורים.
האם יתגאה הגרזן נגד חוצב? האם תתנשא הפרדה נגד משכיל? כמוהו שהמקל הולך את הנושא, או שמקל מתעלה על שאינו עץ.
לכן שלח האדון צבאות תבואה בשמנתו; במקום הכבוד שלו אש בוערת כמו גחלים אש.
אור ישראל יהיה לאש, וקדשו ללבונה שאתה אוכל את קוציו ושרידיו ביום אחד.
יער כבודו ופרדס פרי שלו יבלע לחלוטין; הוא כאדם חולה שחלה.
וְיִסָּפֵרוּ שְׂעָר הַיָּעַר וְכָתַב יֶלֶד אֹתוֹם.
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ לֵאמֹר שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלוֹיטֶיהָ מִבֵּית יַעֲקֹב אֱמוּנָה לֹא תוֹסִיפוּן עַד הַמַּכֶּה וְחָזְקוּ בַּי־ה' קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.
פְּלוֹיטָה תָּשׁוּב וּמִקְצַת יַעֲקֹב אֶל־אֱלֹהִים עַז.
כֵּן כַּחול הַיָּם רוֹבְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִקְצַת אֲשֶׁר תָּשׁוּבוּן שָׁמוּעַ הַחֹרוֹן מֻכָּד.
כִּי חֵקְרֵה קָדוֹשׁ יְהוָה צְבָאוֹת בַּמֶּלֶךְ כָּל־אֶרֶץ.
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אַל תִּירָאי עַמי הַיּשֵׁבים בְּצִיוֹן מִפְּנֵי אַשּׂוּר כֶּאֲשֶׁר יַכֶּהךָ בְּשֵׁבֶט וְעַל־מִטָּתוֹ הֱיוֹת לְפַרְעוֹ.
כִּי עוֹד מִידַּה קָצָה וְאָז תֵּקֶץ חֲמָתי בְּחֳרוֹן אַפִּי.
וְעָלָה יְהוָה צְבָאוֹת עַל־אַשּׂוּר שֵׁבֶט כַּאֲשֶׁר הִכָּה מִדְיָן בְּסֻלָם וְעַל־פְּנֵי הַיָּם יוֹתֵר שֵׂבֶט כַּאֲשֶׁר עַל־מִצְרָיִם.
וְהָיה בַּיּוֹם הַהוּא יָסוּר מֵעַל כַּתֶּךָ עול וּמֵעַל צַוָּארֶךָ מוֹט.
יַעֲלֶה מִשָּׂמֵרָא יָבֹא עַד אַיָּת וְנָגַע בְּמִכְמוֹשׁ.
יַעֲבוֹרוּ מֶצַר הוּא לָהֶם גְּבַע וְלַיְלָה יָנוּחוּ רָמָתַיִם חָרדָה וּגְבַע שָׁאוּל נוּס.
קול תֵּשַׂע בַּת גַּלִּים הַאֲזִינָי לַישָׁה עֲנֶיהָ אֱנוֹת.
מְדָמנָה נוֹעָה יוֹשְׁבֵי גְּבוִים לַמָּקוֹם.
גַּם הַיּוֹם עוֹדֶנּוּ נִצָּב בְּנוֹב וְהוֹרֵק אֶת יָדוֹ כְּמַטֵּה צִיוְן הַר גִּבְעוֹת יְרוּשָׁלַיִם.
הנה אֲדֹנָי וְאֱלוֹהֵי צְבוֹאתוֹ גּוֹזֶר בַּעֲצֵי הַפְּרוֹץ מִגַּבּוֹת שָׁמַם וְאַלּוּפוֹת נִשְׂאוּ אָרֶץ.
יֵחָט בַּפַּרְזֶל יַעֲרוֹת הַיַּעַר וְלוֹבְנָן נוֹפֵל בְּהוֹד.
זכויות יוצרים!