יום שלישי, 10 ביוני 2025
לחמניות וענבים רקובים
הודעה מן השמיים לוולנטינה פפאניה בסידני, אוסטרליה בתאריך 25 במאי 2025
הבוקר לקחו אותי לגן עדן על ידי המלאך, ופגשנו את אדוננו ישו.
אדוננו החזיק כמה לחמניות בידיו והראה לי אותן.
הוא שאל, “מי אוהב את הלחם שלי? אני יודע ווולנטינה אוהבת את הלחם שלי.” אדוננו התכוון לאותך הקדוש.
הוא החל לשבור את הלחם ולתת לנו לצרוך אותו. הלחם היה טעים מאוד.
אמרתי, “כן, אבל ישו שלי, בפעם הבאה שתאפה, תוכל לאפות קצת יותר—הוא לא מספיק פריך. רק עוד קצת אפייה.”
אדוננו אמר, "היא אוהבת לחם פריך!"
אחרי שהייתה לנו שיחה עם אדוננו, שבה הוא לימד אותנו על האותך הקדוש, אישה ניגשה אליי, מחזיקה בשקית פלסטיק. היא פתחה את התיק שלי והכניסה לתוכו כמה ענבים מהשקית הפלסטית.
הסתכלתי על הענבים בתיקי, חלקם היו ממש רקובים, וחשבתי, ‘אהה, זה לא נראה טוב. איזה חוסר נימוס. היא זורקת אותם סתם ככה! לפחות יכלה לשים אותם בשקית. מה אני הולכת לעשות עם הענבים האלו?’
האישה אמרה, “את חייבת לסחוב אותם ולהציע אותם לאדוננו.”
אז אישה אחרת הופיעה. היא ניגשה אליי ואז הפילה כמה ענבים ממש גדולים לידי, אבל הם לא היו שלי. לקחתי אחד מהענבים וטעמתי אותו והוא היה מאוד מתוק.
זה אומר דם יקר של אדוננו ישו.
אז יצאתי משם ונפגשתי עם בן אדם. הוא התחיל לדבר אליי בשפה שלו, שלא הבנתי. אמרתי לו, “אולי כדאי שתדבר באנגלית. אני מבינה אנגלית.”
הוא אמר, "באתי מאירופה. הייתי שם הרבה פעמים עם אשתי, אבל בכל פעם שאני חוזר, אני מרגיש מאוד געגועים לבית. אני אוהב להישאר שם, אבל אז קרו דברים ועכשיו אני כאן. אני לא יכול לחזור.”
אמרתי, “אבל עכשיו אתה נמצא בנוכחות של אדוננו. מה עוד אתה רוצה? אתה צריך להיות שמח."
הוא דיבר ודיבר, סיפר לי, "גם אשתי כאן. אני רואה את אשתי, אבל היא הלכה רחוק—היא הלכה להביא משהו.” נראה שהם לא ביחד, אבל גם היא מתה.
אמרתי, “או, פגשתי את אשתך, אבל היא הלכה מהר מאוד." הליכה מהירה מאוד זה הכפרה שנפשה הזאת צריכה לסבול.
אמרתי לאיש, "סליחה, אבל אני חייבת ללכת עכשיו. אני לא יכולה לדבר אתך יותר.”
השארתי את האיש וכשאני הלכתי פגשתי הרבה אנשים, גברים ונשים, בעיקר נשים. הם נראו מאוד עניים. הם נראו כמו כבשים אבודות שמסתובבות בכל מקום, לא יודעים באיזה כיוון ללכת או מה לעשות.
פתאום הגיעה חשיכה מוחלטת ואמרתי למלאך, “אני הולכת לחזור הביתה. אני אמצא את דרכי הביתה.”
המלאך אמר, "עצמי עיניים." עצמתי עיניים כפי שהוריתי.
לאחר מכן פקחתי את עיני, והכל היה באור בהיר. אמר המלאך, "אנשים האלה נמצאים כלם בחושך. אתה חייב להציע אותם במסה הקדושה כשאתה משתתף. הצע אותם ותפלל עבורם."
שאלתי, “איפה זה?”
"אה, זה רחוק מאוד מאיפה שאתה גר," השיב המלאך.
הצעתי את כולם במסה הקדושה היום. אמרתי, "אדוני ישו, תרחם על כל הנשמות האלה. אני לא מכיר את השמות שלהם, במיוחד האדם הסובל ממחלת געגועים."