התגליות שלי
"- ילדי, באתי לדבר איתכם על ההודעות וההתגלויות שלי.
היה זה זמן רב מאוד שגליתי את עצמי כגבירתנו אפארסידה בנהר פראיבה. מה הרבה נסים עשיתי, דרך הצלם שהביאתי לעלות מהמעיין.
בגואדלופה השארתי את צלמי מצויר על הכיסוי של בני הקטן שלי, חואן דיגו, כראיה לאהבתי שלי.
בלורד, באתי למערה הענייה של מסביאל, אל בתי הקטנה ברנאדה. בכל פעם שבאתי למערה, מילאתי אותה בחן אלוהית ושלווה שמימית.(הפסקה) היום, המערה היא לבבך, שאני רוצה למלא אותו כל יום בחן ולחנך באהבה שלי. דרך ביקורים אימהיים במהלך תפילותיכם.
בקובה דה איריה של פטימה, דברתי את הכל שצריך היה לדבר. היום, באתי להזכיר לכם את ההודעות האלה. לתת לך ודאות לאהבתי שלי, פתוחה אליכם בלבי אימי והטהרתי, כואבת עד היום על חטאיכם הרבים.
עכשיו במדג'ורג'ה וז'קאראי, באתי כמלכה ושליחת השלום, כך שאוכל לעזור להם לקבל את מתנת השלום ולבקשו.
ילדי, האמינו בבואי כאן! אני עצמי, אני ממש. האם חשבתם שאם הופעותי כאן היו הונאה, אני, הבתולה האמיתית מרים, לא הענשתי את השקרן והכרתי כל שקר לקרקע?
ילדי, ראו: - אני, מרים הבתולה, כאן. האמינו לי! יודעת שאופיותי כאן הן 'קוץ' בגרונות רבים, אך... אשאף למענם התגלותות.
רבים לא מאמינים, מבקרים ואפילו משחיתים. זה בסדר, איני רוצה לכפות על אף אחד להאמין, אך... אשאף לאלוהים להיאיר ולנגע בהם.
יהיו כלם מתפללים לשלום. האמינו בהגלותי! אני זו שמבקשת אותן באגוניית אם!
האמינו וחיו בתפילה של שלום! לא היה לי אהבה לכם, לא היתה דמעתי או בואי להעביר הודעות. אם אני באה, זה כי אהב אתכם בחריפות, ואני רוצה שתתבררו כמה אהב אותכם.
אני רוצה לקחתם אל אלוהים, כדי שיושעו!"