יום חמישי, 6 באפריל 2023
בני האלוהי עם הסכמתו לאביו הקריב את עצמו לחטאי האנושות ונשא אותם.
מסר מבתולה קדושה ביותר מרים ללוס דה מאריה – חג הזיכרון של סעודת אדונינו האחרונה.
ילדים יקרים מלבי האלוהי:
אהבה אלוהית מראה את ציותה...
זה היום של הלימוד הגדול על אהבת הרֵע, אהבה של חוויות, אהבה שנולדת במעשים כלפי אחרים, אהבה שאינה מפסיקה לתת את עצמה לנזקקים, אהבה שבניי מגִלמים בעצמם כדי לעבוד ולפעול בדמות בני.
בני האלוהי עם הסכמתו לאביו הקריב את עצמו לחטאי האנושות ונשא אותם.
תעלומה גדולה של אהבה זו שמציינים בחג הזיכרון של סעודת אדונינו האחרונה, בלי להסתכל על מי או איך או מתי, האהבה היא המציאות הגדולה ביותר בתוך הצלבים של כל בניי.
בני האלוהי בשטיפת הרגליים מראה לכם מה זה לעשות את עצמכם קטנים כדי שאוהביכם יוכלו אז להיות עדים חיים לאהבה אלוהית.
ילדים יקרים:
בני האלוהי נותן לכם את העדות של אהבתו,
אהבה של ויתור.
היצור האנושי חייב לוותר על מה שהוא רוצה, ההעדפות שלו. מי שמוותר על טעמיו ועל רצונותיו האנושיים נכנס למלוא האהבה: ככל שהוא נותן את עצמו לאחיו, כך הוא גדול יותר.
האהבה שבני האלוהי מלמד
היא אהבת השיתוף ועזרה לאחים לשאת את הצלב שלהם כשהוא מאוד כבד.....
זה לאהוב את הרֵע בכל עת ואפילו יותר כשסובלים.
האהבה היא הבחירה והעצירה, החופש של הרֵע כאשר הוא רוצה לעזרה או אהבה שמציעים לו, אז: התפללו בניי! יבוא הזמן ולבו של אבן ישבר ואהבה.
ילדים יקרים מלבי:
בני האלוהי נותן את עצמו לשליחיו היקרים ובכך נוצר מוסד הכמורה הקדושה, כתזכורת לכפרתו, לא רק עבור השליחים אלא כדי שבזמן הזה כל בניו יוכלו להשתתף בסעודה הקדושה הבלתי נשכחת הזאת.
שובר את הלחם בירך אותו ונתן לשליחיו ואמר להם, "קחו אכולו זה גופי". מיד לקח את הכוס עם היין, ברך אותה ונתן לשליחיו ואומר להם, “זה לזכר דמי אשר שופך למען סליחת חטאיכם”.
(מתי כו':כ"ו-כ"ח)
ילדים אהובים:
סעודה קדושה זו נחגגת בחגיגיות רבה בשל סקרמנט האוכלרסט, אך גם בתחושות עצב עקב כליאתו של בני האלוהי.
הסתכלנו בעיני זה של זה ודיברנו אחד עם השני ללא מילים. ליבותינו התמזגו בחיבוק הרצון האבהי והפכו לאחד יותר מתמיד. אנו מחבקים וחווים את האירועים ברגע, זה שיחזיק עד סוף הזמן. על החיבוק הזה יתעודדו נפשות ברגעי הסבל שלהן, של שמחה, של תקווה, של צדקה ושל אמונה.
שום דבר לא נשאר בלי להניב פרי, הברכה שלי לבני האלוהי חייבת לחזור על עצמה על ידי אימות לילדיהם ובברכתי נושא בו זמנית את ברכת יוסף, אביו המדומה.
בני האלוהי עוזב, אבל אני לא לבד, אני הולך איתו באופן מיסטי, אני חולקת את הכניעה שלו כדי שמאוחר יותר הוא יוכל לתת אותי לאנושות וכך להיות אם האנושות.
ילדים יקרים, קיימו את המצווה הרביעית, הורים אוהבים את ילדיכם.
זכרו את חוק האהבה, אהבו זה את רעהו כאהבתי אני (יוחנן י"ג':ל"ד-ל"ח)
נושאת אותך בליבי האימהי.
מאמא מרי
אווה מריה בתולה טהורה, שנחרתה ללא חטא
אווה מריה בתולה טהורה, שנחרתה ללא חטא
אווה מריה בתולה טהורה, שנחרתה ללא חטא
פרשנות מאת לוז דה מריה
אחים ואחיות:
מאוחדים באהבה אינסופית, נתפלל בליבותינו:
אם אמיצה, צנועה כמו פרח קטן בשדה, את מסתירה בתוכך את הוורד האהוב על האב, אשר הביט בו כדי למלא את רצונו מתוך אהבה.
היום אני מלווה אותך בכל רגע, נראה שאת רחוקה מבנך, אבל את קרובה יותר ממה שיצור כלשהו יכול לדמיין, מכיוון שאת חיה מאוחדת איתו בלב אחד.
משותפת לגאולה, אם עצובה,
הסבל שלך גורם לי לחלוש.
השקפת עליי כדי להציל את זה שילדת, כדי שאוכל להיות חופשי!
אני יודעת היטב שלא קיים ילד בלי אם, לב קדוש, בתולה טהורה ביותר, בחירת האב, אני רוצה להיות לצידך, לא כדי שתחבקי אותי לחזה שלך, אלא כדי שאוכל לחבק אותך אליי, אשר למרות שאיני ראוי לכך, מזהה אותך כמלכה.
היום אני מאחל להיות זה שממתינה לו כדי לשמור לך חברה, זה שבתשובה מתקרב לבנך ומודה בו כאדון ורבן של חייו.
כפי שאת אוהבת אותו, עזרי לי לאהוב אותו, שלא אהיה התליין שמצליף בבנך האהוב שלך.
תני לי את אהבתך כדי לאהוב אותו, תני לי את ידייך לנגב את פניו האלוהיים שלו, תני לי, אם, את עינייך להביט כפי שהוא מביט, תני לי את אמונתך שלא לסרב לו עוד.
ורד מיסטי, עזרת הנוצרים, את מהות האהבה, אשר היום לפניי אומרת:
"ראו, זה בני, אני נותנת אותו לך, כך אני אוהבת אותך, כך אני אוהבת אותך, באותה אהבה של בני, כך אנחנו אוהבים אותך."
תפילה:
איני נעים, אלוקיי, לאהוב אותך.
גן העדן שהבטחת לי,
וגם הגיהנום המפחיד כל כך אינם מזיזים אותי.
כדי להפסיק מכאן לפגוע בך.
אתה מזיז אותי, אדוני, הזז אותי לראות אותך.
צמוד לצלב ומושפל,
הזז אותי לראות את גופך הפצוע כל כך,
הזז אותי העבירות שלך ומותך.
הזז אותי לבסוף, אהבתך, ובאופן כזה,
שאפילו לא היה גן עדן, הייתי אוהב אותך.
וגם אם לא היה גיהנום, הייתי ירא אותך,
אתה לא צריך לתת לי כי אני אוהב אותך,
כי גם אם את מה שאני מקווה לו לא הייתי מצפה,
בדיוק כמו שאני אוהב אותך, הייתי אוהב אותך.
(תרזה מאבילה)