שעות ה-24 של הייסורים של אדוננו ישוע המשיח

24 שעות התשוקה המרה של אדוננו ישוע המשיח מאת לואיזה פיקרטה, הבת הקטנה של הרצון האלוהי

† השעה התשיעית
מ-1 עד 2 בלילה †

ישו בדרכו אל הכהן הגדול אנאס נדחף לנחל קדרון

הכנה לפני כל שעה

ישו, אהובי הטוב! כיצד יכולתי להיכנע לשינה כשאני רואה את כל אחד נטוש אותך ובורח! בין התלמידים, גם פטרוס האש, שרק קצת לפני הכריז שהוא רוצה להניח את חייו עבורך, אף תלמידי החביב עליך שהרגשתו לשכב על חזהך באהבה כזאת בערב הסעודה האחרונה, כלם נטשו אותך ונתנו אותך לידיים האכזריות של אויבך. ישו, עתה אתה בודד! העיניים הטהרות שלך מסתובבות סביב כדי לראות אם לפחות אחד מבחירייך ילווה אותך להראות אהבתם ולהגן עליך. אך כאשר תברר שאף אחד לא נשאר נאמן לך, לבך דולק. הנטישה מצד חסידיך גורמת לכה יותר כאב מהעינוי מצד אויביך. הוי, יתחילני בבכי איתך על גורלך! נראה לי שישו רוצה לאמר אלי: "בן, בנינו יחדיו על נפשות רבות קדשות לי שלא דואגים יותר לי ונטשו אותי לבדי כאשר אין באותן משברים או צרות אחרות; על נפשות פחדניות וקטנות לב שמטישו אותי מחוסר אומץ ואמון; על נפשות הרבות שאינם מוצאים יתרון לעצמם בדבר הקודש ולכן אינם מעניינים לי; על כה רבים מכהנים שהם מדברים, מיסים מסות, שומעים וידויים רק למען רווח או תפארת ריקה. הם גורמים לאחרים להאמין שאינם דואגים תמיד לי, אך אני בדרך כלל בודד. בן, כמה קשה נטישה זו! לא רק עיניי בוכות דמעות, גם לבי דולק. הוי, אנא בקשתיך להקל על כאבי המר שלי בהבטחתך לי שלא תנטוש אותי לבדי."

בטח, ישועי, אני מתנצל לך שאעשה אחד מלא עם רצונך האלוהי אם תתן לי את עזרת חסדך. אך בעוד שאתה, ישועי, מצטער, אויביך לא מחמיצים אותך באף קללה שהם יכולים להטיל עליך. קשור כך שלא יכול לנהוג צעד בלי עצמך, הם רוקעים אותך ומשכים אותך בדרכים סלעיות וקשות. אתה לא יכול לעשות תנועה ללא התנגדות באבנים או לפצוע את עצמך. אך בעוד שהם משכים אותך, אני רואה שאתה עוזב אחריך עקבות של דמוך הקדוש והשיער של ראשך, שאותם הם נוטלים ממך. חיי וכל מה שייכת לי! תן ליה לאסוף אתם לקשור את הרגליים של אלה שהם משתמשים בלילה כדי להטיל עליך קללות יותר, שמבקשים חברה רעה, מתענגים בתענוגות ספקולטיביות ומשתולים בגזלות שאינן גונבים מאלה. הוי ישועי, אני מצטרף אליך כדי לכפר על כל עוונות אלה. עכשיו, ישועי, הגעתנו לנחל קדרון. אויבך מוכנים להטיל אותך לתוכה. הם נותנים לך לפגוע בסלע שם בכוח כזה שדם זורם מפיך ואתה משאיר רישומים על הסלע.¹ אז חסידים שלך משכים אותך במי הבוץ והמעופש כך שהם חדרים בפיך ואוזניך. הוי אהבתי הלא נגישה! אתה מלא ומוטבל באותם השיטפון הטמא, הקר ומדוחק. עם זה אתה מראה לי במפורש את המצב המזעזע של אלה שמתגלגלים לחטא חמור. איך נפשו מכוסה בצואה, עצם תועבה לשמים וארץ. הם משכים אליהם ברקים צדק האלוהי. חיי חיי, האם יכול להיות אהבה גדולה יותר מידך? כדי להסיר את בגדי החטא המוכתמים מחוטאים, אתה מאפשר לאויביך לדחוף אותך לנהר זה. אתה סובל הכל בשמחה על מנת לכפר על הכפירות והקרירות של הנשמות שמקבלות אותך בדרך גנבת אלוהים ומאלצות אותך להיכנס ללבבותיהם הרעים, שאינם נעימים לך. ישועי, אתה מאפשר לממים לחדר בך מלא, כך שהחסידים שלך, פוחדים שאתה תיחנק, משכים אותך מהנהר שנית כדי להציל אותך לעינויים גדולים יותר. רק הראות שלך היא כה נוראית שאפילו אלה הברוטליים מתגלגלים לנגוע בך.

ישו, לבי רוצה לעמוד בדממה כשאני רואה אותך, מושטף וטרוף במים בוץיים. אתה מתרעש מקור עד ראש מהקרה, מסתכל סביב כדי לאמר בעיניך מה שאין אתה רוצה לומר בפיך. אתה מחפש מי ייבש אותך, ינקה אותך מן הבוץ ויחמם אותך, אך לריק. אף אחד איננו מרגיש חמלה אלייך. השוטרים צוחקים עליך ומבזים אותך, תלמידיך נטשו אותך, אימך רחוקה כי זה רצון האב. אז באו לזרועותי, הוי ישו! ברדיותי אני רוצה לתת לך ארוז, לרחות אותך, לנקות אותך ולהסדר את שעריך המורעלים. אוהבי, אני רוצה להחזיק אותך בלבי, לחמם אותך באש אהבתי. אני רוצה לשפוך עליך השמן הניחוח של תאוות קדושתי, כדי לכפר על כל העוולות שנעשו לך ולהנחית את חיי עם חייתך למען להציל את כל הנשמות. אני אשלם לך את לבי כמקלט לתת לך מעט מנוחה בסבלות שסבלת עד עתה. אז נמשיך יחדיו בדרך סבלותיך.

התבוננותים ומעשים

על ידי אביר מרקוס פרנצ'סקו די פראניה

בשעה זו ישו נטש את עצמו לרחמי אויביו, עד כדי זריקתו לנהר הקדרון. אך האדם של ישו צפה בכלם באהבה, סבל הכל מאהבה אליהם.

ואנחנו—האם אנחנו נטשים את עצמנו לרצון האל?

בְּעֲצָמַיִם וּבְנְפִילוֹתֵינוּ, הֶאֱנוּ מוכנים לְקום שׁוּב וּלְהַטִיל אֶת עַצְמוֹתֵינוּ בִּזְרועוֹת יֵשׁוּעַ? יֵשׁוּעַ הָמֻכָּא נִגְדַּף לְנַחַל קֶדרוֹן, מרגיש חנק, הקאה וְתועבה. ואנו—הֲאֱנוּ בּוֹעֵרִים אָפֳס כָּל טומאה וְצַל שֶׁל חֵטְא? הֶאֱנוּ מוכנים לָתֵת מָקום לְיֵשׁוּעַ בְּלבָבֵינוּ, כְּדֵי שׁלא ירגיש את ההקאה שֶׁמַּסְרִים לוֹ נְפָשׂוֹת אַחֲרוֹנֹות בַּחוֹטְא, וּלְכַפר עַל הַהקאה שֶׁהֵם מרגישוֹ לִי רַבָּה פַּעַמִים?

אדוני יֵשׁוּעַ הַמּוכָּא, אַל תְחוס עָלי בְּכול וְהיֶּה לִי מושא חֲסדיֹתֶיךָ הָאֱלוֹקִים!

¹ יֵשׁוּעַ הוּבְלַה שׁוּב לִירוּשָׁלַיִם מֵהַר הַזֵּיתִים, וְדֶרֶךְ הָלוֹכִים עברה על גשר אחד של נחל קדרון. קתרינה אֱמֶריך תּוֹצֵאת את אותו האירוע בתיאוריה של סבלי ישׁוּעַ, במילים: “לפני שהגיע הרכבת לגשר, ראיתי את יֵשׁוּעַ נופל לָאָרֶץ פעמיים כְשִׂיחֲקֻים מושכות בְּחֹזק אֶת הַחוּטוֹת. אבל כשהגיעו לאמצע הגשר, הם עשו לו רָעוּת גּדולה יתר על המידה. הם דחקו את יֵשׁוּעַ הָרַךְ וּמִקּוֹשׂר, שֶׁהיוּ מוחזקים בַּחוּטוֹת, מגובה של גבר מהגשר לְנַחַל קדרון, ומחייכים אמרו לו שישתה שם לשובע. רק בזכות עזר אֱלוֹקִי הוא לא ניזוק קשה. הוא נפל על ברכיו ואחר כך פנימה. ... החותמות של ברכיו, רגליו, זרועוּתָיו וְאצבעוֹתָיו נדבקו באותו המקום שגעתו והיה מאוחר יותר מושא לעבודה." ראה “סבלות מר יֵשׁוּעַ הַמּושיע”. לכידה".

זבח ותודה