יום חמישי, 27 בפברואר 2025
התפלל חזק לשלום! תתפלל מאוד! השטן רוצה לפתות אותך... למלחמה גדולה.
הופעת סנט מיכאל המלאך וסנט ז'ואן דארק ב-18 בפברואר 2025 למנואלה בזייברניך, גרמניה.
אני רואה כדור אור גדול זהוב מרחף בשמיים מעלינו, מלווה בכדור אור זהוב קטן יותר. אור יפה זורם אלינו. הכדור הזהוב הגדול נפתח וסנט מיכאל המלאך יוצא מאור זהוב זה. הוא לבוש בלבן וזהב, כמו חייל רומאי, ולובש גלימה כללית אדומה. בידו השמאלית אני רואה את מגנו שלו. על המגן נמצא מקל החבצלת שתארתי פעמים רבות כל כך. הוא נושא את חרבו ביד ימינו, אותה הוא מרים עכשיו לגן עדן והחרב הזו הופכת לחרב לוהטת. סנט מיכאל המלאך לובש את כתר הנסיך, שמקושט ברובי בחזית. אני מסתכל על רגליו ורואה שהוא נועל סנדלי רומא זהובים. הקדוש ארכיאנגל מיכאל מדבר:
"ברוך אתה אלוהי האב, אלוהי הבן ואלוהי הרוח הקודש! אמן. Quis ut Deus! אני הקדוש ארכיאנגל מיכאל ואני בא אליך מכס המלך. אני מופיע כדי לחלוק אתכם בחסד ובאהבת ה' . אני לוחם הדם היקר של ישו המשיח. בקשו מחסה בדם היקר שלו! התפללו חזק לשלום! תתפלל מאוד! השטן רוצה לפתות אותך... למלחמה גדולה. תקופת העינויים עדיין שוררת, אבל תיכנס לתקופה חדשה. אני מופיע כדי שתבין שהמלחמה הזו אינה עוסקת בחלוקת מדינות, אלא בערכי האמונה הנוצרית. בעידן החדש יכבדו את מצוות ה', והאדם יבין שחטא תמיד מסתיים במלחמה. החיים מכובדים ולא מזולזלים בהם יותר, כי אלוהים הוא אלוהי חיים ולא מוות. האדם יבין שהחוקים המאפשרים להרוג את העוברים הביאו אותם לחורבן. עכשיו תסתכל!"
הקדוש ארכיאנגל מיכאל מראה לי את מקום הופעתו, איך הוא צריך להיות מעוצב.
הוא אומר: "תסתכל טוב עכשיו!"
הקדוש ארכיאנגל מיכאל מראה לי את הגלובוס ואירופה נוצרית חדשה, שהיא הרבה יותר גדולה ושונה מהאירופה הנוכחית.
הוא אומר לי: "ככה זה יהיה בעידן החדש."
אני מגיב בתדהמה.
הוא ממשיך להראות לי שהגוף השמימי שיפול מהשמים, כפי שמריה כבר הראה לי ב-7 באוקטובר 2002, ייפול לאטלנטי הצפוני בצפון אמריקה הדרומית. לא נאמר או הוצג לי זמן.
הקדוש ארכיאנגל מיכאל מדבר:
"זכור שתקופת העינויים מוגבלת; בכל מה שאתה סובל! התפללו חזק להפחתת הדין. זכרו שיש לכם ביד את תפילותיכם; אתה יכול לבקש כל דבר מאלוהים: כורע על ברכיך ובקש רחמי ה'."
עכשיו הכדור הקטן יותר של אור נפתח וסנט ג'ואן דאר יוצאת מהאור הזה. היא לובשת שריון זהב ושלט עם הסימן IHS ושתי חבצלות על השלט. היא מדברת אלינו:
"אהובי הצלב, התפללו הרבה והתפללו מכל הלב! המלך של הרחמים נותן לכם את החסד שלו."
עכשיו אני רואה שהיא מחזיקה בדגל בידה הימנית וידה השמאלית מוקפת באור. עכשיו אני רואה את גביע ולנסיה (קערת האגת שבה ישוע חגג את הסעודה האחרונה) מרחף מעל ידה השמאלית, כולו טבול באור.
סנט ג'ואן דאר מדברת:
"אתה יכול לקרוא למי שייך הגביע הזה!"
אני שואל: “כן, למי הוא שייך?”
סנט ג'ואן דאר אומרת:
"הוא שייך לרחום! זה שייך לאדונינו ישוע המשיח, אשר מופיע כמלך הרחמים. הפכו לכלי רחמים גם אתם! זו משאלתו של האדון. היו אמיצים וחיו באמונה הקתולית. אל תאבדו ברוח התקופה. נתתי את עצמי לנצרות. בעידן חדש, שבו האדם מקבל את אהבת האל וחי מכל הלב, יופיע אירופה נוצרית. התפלל חזק בשביל זה. תתפללו למען ארצכם כשהרוח של התקופה משתוללת. אני מתפללת עבורך ועבור ארצך בכס האדון!"
סנט ג'ואן דאר מורידה עכשיו את הדגל לכיוון השריד שלה. אני אומר לה שאני יודע שזה השריד שלה.
עכשיו אני רואה מעל חרב של מיכאל המלאך, הפעם זהו חרב בוערת, מה שהוא נושא, הוולגטה, כתבי הקודש. אני רואה את פסוק התנ"ך שנפתח על ידי יד בלתי נראית: רומים 9:14-29:
"האם זה אומר שאלוהים פועל בעוול? חלילה! כי הוא אומר למשה: אני ארחם על מי שארצה ואגמול חסד למי שארצה. ולכן לא תלוי הדבר ברצון ובמאמץ של האדם, אלא בחסדי אלוהים. כתוב נאמר לפַּרְעֹה: "מוניתי אותך בדיוק למטרה זו כדי שאוכל להראות את כחי בך וששמי יפורסם בכל הארץ". לכן הוא יחמול על מי שירצה ויקשה לב מי שירצה. עכשיו תתנגדו: איך אז יכול עוד לתבוע אם אף אחד לא מסוגל לעמוד בפני רצונו? מיהו אתה, אפוא, שאתה כאדם רוצה להיות צודק לפני אלוהים? האם היצירה אומרת למי שיצר אותה? מדוע עשיתי אותי ככה? הלא הקדר איננו אדון לחמר? האין הוא יכול מאותה מסה לעשות כלי אחד לטהרה ואחר לאי-טוהר? אלוהים, שירצה להראות את זעמו ולהפגין את עוצמתו, סבל בסבלנות רבה כלים של זעם המיועדים לחורבן; וכדי להראות את עשירות תהילתו בכלים של חסד, אותם גזר לגלויה, קרא לנו - לא רק מתוך היהודים אלא גם מתוך הגויים. כך הוא אומר גם בהושע: "אקרא לעמי אשר לא היו עמי ואהובתי אשר לא הייתה אהובה שלי". ובמקום שאמרו להם: אינכם עמי, שם ייקראו בני האלוהים החי. וישעיה מכריז על ישראל: אף כי ישׂראל רבים כמניין חול הים - רק השארית ייוושעו. כי אדוני יעשה במילוי והטלת דברו בארץ. כמו כן, ישעיה ניבא: "אם לא היה משאיר לנו שארית אדוני צבאות היינו נעשים כסדום היינו דומה לגומורה".
מיכאל המלאך מדבר אלינו:
"שוב אני אומר לכם: התפללו הרבה! התפללו מאוד לשלום ולמדינותיכם! אלוהים ייתן את חסדו ואת אהבתו, ישועתו. הוא יתן אותו לאלה שאוהבים אותו בכל לבם וחיים בקודשים! חשוב שתקַדְּשוֹ את עצמכם בזמן הזה ותחיו בחסד מקַדֵש! הוא בא אליכם עם שרביט חסדו, הבינו זאת היטב. הנפשות המוקשות ילך בדרך צדיקותו. התפללו עבור נפשות אלה! תפילתך לא תאבד. אבל לכם אני אומר: יהיו לבבותיכם כלים של רחמים; כלים של מלך הרחמים! הסתכלתי על החולים והסובלים ומברך אותם".
מיכאל המלאך מברך ודובר:
"זִכְרוּ ששנה זו היא שנה של הכרעה גדולה."
אני שואל: לשלום?
מיכאל המלאך אומר לי שזו לא רק שנה מכריעה לשלום, אלא גם לכנסייה. הוא רוצה את התפילה הבאה:
סנקטה מייקל ארכנגלה, הגן עלינו בקרב, נגד רשעות ומזימות השטן היהי מגן. יצווה לו אלוהים, מתחננים מבקשים: ואתה, ראש צבאות השמיים, את השטן ורוחות אחרות זדוניות, המסתובבות בעולם להרס נשמות, הורידו לגיהנום בכוח אלוהי. אמן.
הקדוש מיכאל המלאך מדבר:
"זכור בכל מה שקורה, שערי השאול לא יחריבו את הכנסייה הקתולית! כשנראה שהכל אבוד, הניצחון של ישו יבוא! אמן."
מיכאל המלאך ויוהנה ד'ארק נפרדים ממני ושבים לאור ונעלמים.
הודעה זו ניתנת ללא פגיעה בשיפוט הכנסייה הקתולית הרומית.
זכויות יוצרים. ©
אנא עיין בפסוק בתנ"ך להודעה.
הכוס של הרחמים
בהתגלות מיכאל המלאך ויוהנה ד'ארק ב-18 בפברואר 2025, מנואלה ראתה את הכוס הקדושה של ולנסיה זוהרת כמו אש ולמדה שהכתוב קבע שכוס זו שייכה ל"מרחם", כלומר "אדון הרחמים". עבור מנואלה, הצהרה זו לא הייתה בעלת משמעות נוספת, מלבד העובדה שאשרה כי ה"סנטו קאיז" הוא אכן כוס הקודש של ישו. מבחינתי לעומת זאת, ההצהרה הזאת הייתה פגיעה ישירה - מכיוון שהיא נועדה להתפרש באופן מילולי!
מנואלה ראתה את הסנטו קליז רק פעם אחת לפני כן, כאשר היא ובעלה ביקרו בקתדרלת ולנסיה במהלך חופשה בספרד בשנות ה-90. שם, כוס הקודש המסורתי של ישו מסוגדת בתוך הקפלה שלה, מאחורי זכוכית עמידה לכדורים מעל המזבח. היא לא הצליחה לראות פרטים כלשהם באותו זמן.
אבל למעשה, הבסיס של הסנטו קליז, העשוי אונקס, חרוט בכתובת מסתורית שמומחים אינם יכולים להסכים לחלוטין אם היא כופית (ערבית מוקדמת), ארמית או וריאציה של עברית. מכיוון לשלושת הכתבים יש את אותו מקור, מתנהלים דיונים סוערים בין מומחים לגבי הפרשנות המתאימה.
הכתובת המסתורית על הסנטו קליז
בימי הביניים, נראה שהיא פורשה ככופית ותועתקה כ- A-L-B-S-T-S-L-J-S, כפי שהוכיח הערביסט האנס-ווילהלם שעפר. עם הוספת התנועות, שאינן כתובות בשפות סמיות, היא נקראה אל-לבסיט אס-סילִּיס, וולפראם פון אשנבאך הפכה לפחות ל"לאפּסיט exillis" או "lapis ex stellis", "אבן מהכוכבים", ככל הנראה מכיוון שחשב שהאבן הזוהרת, למעשה אגת, היא מטאוריט או "סלע כוכבים".
הפרשנות העדכנית ביותר של פרופ' גבריאל סונגל מאוניברסיטת פוליטקניקה של ולנסיה, לעומת זאת, קוראת את האותיות כגרסה של עברית ומפרשת אותן כ"ישוע יהוה", "ישו הוא אלוהים".
אבל ייתכן ששניהם טועים. מכיוון שהכומר הדומיניקני למוין O.P. מבית הספר המקרא בירושלים, מומחה ידוע לשפות אוריינטליות, כבר בשנת 1972 קרא את הכתובת כערבית "al-Rahim", שמשמעותו לא פחות מ"הרחמן".
מכיוון שבשנת 2015/16 ארכיבישופות ולנסיה קראה לעלייה לרגל ל-"Cáliz de la Misericordia", "גביע הרחמים", כדי לציין את שנת הקדושה המיוחדת של הרחמים. כמובן, יש רק הצדקה אחת לתת לכוס הקדוש הזה תואר זה: אכן היה “גביעו של הרחמן”, מלך הרחמים, כפי שמגולף על רגלו.
מיכאל הסמן