יום ראשון, 6 באוגוסט 2017
אדורציה צ'פל

שלום, ישו מתוק תמיד נוכח באוצר הקודש. אני אוהב, מאבד ומשבח אותך, אלוהי ואדוני המלך שלי. תודה על המיסה הקדושה בערב האחרון ועל היכולת לבלות זמן עם (שם נשמר). ברוך ושומר אותו, אדוני כשהוא רועה את עמך. ברכו ושמרו על כל הרועים שלנו, אדוני שמקריבים אותך אלינו באוקרייסטיה הקדושה ביותר. שמור עליהם מכל רע והגן עליהם מהסטן. אני מתפלל גם עבור האב הקדוש. ישו, נא לדרוך אותו ולהגן על הכנסייה מכל טעות. אדוני, אמרת שהשעריים של גיהנום לא יגברו על הכנסיה, אך זה משמעותו שישערים של גיהנום ינסו לגבור. אדוני, קל להבחין שבמערכה נלחמת על נשמות ועל חיי הכנסייה עצמה. הגן עלינו, ישו. הגן עלינו בזמן הקשה הזה ונתן לכל ילדיך האור את מתנות הרוח הקודש. נתן לנו גם אומץ לב להגן על כנסייתך, ישו יקרתי. אדוני, מביא אליך כל הנשמות שבקשו תפילותי וכל אלה שעזבו את הכנסייה או מחוץ לה. הביא אותם לכנסיה האמיתית היחידה, ישו. נא פתח את לבבות הנשמות שאינן מכירות אותך; לא אוהבת אותך ולא הלכות אחריך. הביא הרבה נשמות לבית של ליבך הקדוש, ישו. רפא כל פצעים, אדוני ונתן לנו את האהבה הגיבורת שצריכים אותה tanto. עזר לנו לאהוב בגבורה כך שנוכל להראות את אהבתך לאחרים ולהביא יותר נשמות לקשר עםיך אדונינו ואלוהינו.
ישו, תודה לך על ביקורו של (שם נמחק) וההזדמנות שאפשרת לנו לפגוש את (שם נמחק). יהי רצונך הקדוש לעשות בכל דברים, ישוע משיעי. אבינו שבשמים, תודה לך על יום החג הזה לכבודך כאב לכל האנושות. חג מועד סמוך אדוני. אני אוהב אותך ואני נותן את עצמי אליך, אבינו שבשמים. כל מה שאני הוא שלך וכל מה שהייתי שייכים לך. הוליך אותנו, אבינו בדרך אשר תרצה שהלכנו. הנחנו צעדינו ויהיו כל מעשינו לפי רצונך הקדוש. ישוע, אני בוטח בך. ישוע, אני בוטח בך. ישוע, אни בוטח בך.
“ילדי, הכנסייה נכנסת לתקופה האפלה ביותר. לרוב ילדי, הכל ייראה כאילו אבוד. בדיוק כאשר זה נראה שאין עוד אמונה (בכלל), אני אשמור על הנאמנים שלי. הכנסייה תתעורר שוב, אך תחילה היא צריכה לעבור את המבחן הגדול ביותר כדי לטהר ולטהיר מכל השחיתות וחטאים. ילדי, כנסייתי היא כלתו ללא דופי ואינה יכולה להישאר משוחדת ומפורקת או שתאבדו כל הנשמות. אני אשמור מראש על נשמות ולחם את כלתי. שערי גיהנום לא יגברו על הכנסייה שלי. תמידו להעקרות אשר הועברו אליכם מהתחלה, דרך שליחי. אל תשימו לב למי שאומר לכם לדעת דוקטרינות כוזבות. הכל מה שעליך צריך כבר ניתן לכנסייתי הקדושה והאפוסטולית שלי. לא אעזוב את עמי. תתחילו ללכת בדרך הגלגלת, אך זכרו שאני כבר הלכתי בה ולכן אנחנו בחברה טובה. הילכו עם, ילדי האור. אני אספק כל מה שצריך. ילדתי, קטנטנתי, אתה רועע מהחשיבה על זה, אף על פי שכבר הכינתי אותך. לבך כבד יתומי צאן.”
כן, ישוע. זה כבד מאוד. זה גורם לי צער רב, אף על פי שאתה אמרת לי שהזמן הזה יגיע. נראה שהוא קרוב מאוד עכשיו ואילו האירועים מתרחשים, אני מרגיש שאנו קרבים יותר ויותר. גם אם לא ידעתי כיצד להסביר זאת מכיוון שעידך איננה כמו זמננו; עוד הוא נראה קרובה יותר מאשר כשהחלנו. זה מזכיר לי שירה שהלמדתני אמי, ישוע. היא קוראת: 'שמעתי ציפור שררה בחושך של דצמבר, "אנחנו קרובים יותר לאביב מאשר בספטמבר"'. אני מבין שאתה (במילותי) "מחוץ לזמן" ואשר כל הזמנים נוכחים לפנייך. שמעתי שהאתה ה'עכשיו הנצחי'. לכן, אין לי מושג מה זה באמת להיות קרוב יותר לזה זמן הגדולות הבחינות, רק שאין הוא דוחק ודומה שהוא קרב מאוד. כאילו אנחנו, הכנסייה, על מסלול התנגשות. אדוני, גלה את הרע שמתקיף את הכנסייה. עזר לנו לראות ברוריות, ישוע כך שתפלות לא יתעו אחרי רעה. יש רבים נפש טובות, אדוני שאינם ידעים אמונתם מכיוון שלא הוכשרו היטב. הגן עליהם, ישוע מליפול לטעות. הגן עלינו כולם, אדוני. שלח לנו כהנים טובים וקדושים לתת את הסקרמנטים. אהי, ישוע, אתה הרעה הטוב ואתה אמרת שאין תעזבנו עם עמך. ספק לי, אדון ישוע. ספק לארוסך ולא תרחק ממנה, נוכח תמיד בזבח הקדוש ביותר של המזבח של הכנסייה האמיתית, מאלה שאוהבים ואחרייך. אנחנו תלוי בך, ישוע. אנחנו צורכים אותך.
“כבשי הקטן שלי, אני אשפיע על ילדי האור שלי. יהיו זמנים שבהם לא תהיה לך תמיד כהן עםיך, בשל הנסיבות שיקרו. זה יגרום לסבל גדול למה שאינם יכולים לקבל את ניחומי הסקרמנטים. סבלו זה צריך להיערך למען הכנסייה שלי ולמען נשמות שלא מכירות אותי, לא אוהבות אותי. רבות מהנשמות יושעו כתוצאה מכך. בעת הימים הקשים הקרבים, זכור זאת: כל מה ששר האיבוד רוצה לפגוע בך, אני אשתמש לכבודכם ולטובת ממלכתי. הסבל שנועד לפגוע יהיה למעשה התרופה למחלה בתוך הכנסייה שלי. כתוצאה מכך, הכנסייה שלי תקום שוב ותהפוך לשלמה. הכנסייה שלי תשיב את אורי לעולם שוב. היא תהיה כלתי הנקי, מטוהרת, ניקית וחרופה ממכול רע. עד אז, ילדי השריד הקדושים שלי, אל תרשו לבדוק לבכם. אלו הימים שאשר רבים מהנביאים חזהו ואתה, בחירי, מוגדר להיות קדושים גדולים בימי הסוף האלה. כל אלה שאוהבים ומשרתים אותי, ושלומדים לפי דברי, יקבל את שכרם בגן עדן ויוקדשו איתי בגן עדן. ילדי, היססת לכתוב הצהרה זו. אל תפחדי, כי זה לא גוזל ממני, כי אנחנו חולקים בחופשיות עם ילדינו. כבודי זוהר יותר מהשמש ומי שקרובים לי, מתארים באורו של הכבוד הזה. כאשר אחד נכנס קרוב למקור אור בהיר, הוא עצמו נכנס לאור. בגן עדן, כלם מלאים באורי, כי אין יכול להיות חושך נשאר בנשמות במלכותי. האור הזה הוא כבודי ולכן הנשמות בגן עדן משתתפות בכבודי. רואות את זה, ילדי הקטנה שלי?”
כן אדוני. תודה שספרת לי זאת.
(השיחה הפרטית הושמטה.)
“ילדי, כל מה שאני מבקשת ממך הוא שתבטחו בי ותלכו אחריי. לא יהיה טוב לך לדעת יותר מפרטים אלה. אמונה זו היא הדרושה. אתה מרגיש שאתה עומד בודד, ילדים (שמות נמחקים) אבל אתם אינכם בודדים. אם ואני עםכם. היא ממשיכה להתווכח למענך ולמען האהוב שלה (שם נמחק) לפני כיסא האלוהים אב. הוא שמח לעשות לה חסד. אם מאוחדת עם הטריניטי והיא מתיישבת לחלוטין לרצון אלוהים. לבנו מאוחדים. אתה צודק שהדברים מאוד אפלים. כך הם, ילדי. כך הם. (ישוע עצוב, אך מסתגל לכך.) ילדי, אם רק תוכל לראות את היפוי של מה שמצפה לקרבה, תבין שכל זה עובר. התחדשות מציפה לך ובעוד שתראה ותחווה את ההתחדשות, תשאיר שהכול ניסויים אלה היו בשווים והייתה אף מוכנה לעבור אותם שנית אם היה צורך. קחו לב ואתמלו, כי אני אדוני אלוהים ולא אשכיחכם. לא אשכיח את כנסייתי. תצאו למחתרת למשך זמן כדי לשמר את חייכם, האמונה ולהציל נשמות. זה יהיה רק לזמן קצר, ילדי אור. הימים הקוצרים על ידי רחמי אלוהים, כך שתוכל לסבול זאת. אני שלוח ליגיונות ולגיונות להגן על שאריתי. הקדושים בשמים מתווכחים למענכם והם מעורבים מאוד בחייכם ככל שהרשות לכם. זכרו ילדים לשאול את התפילה והתמיכה שלהם כך שתוכל לנצל את החכמה של אחיכם ואחיותיכם הגדולים באמונה. אתה אינך בודד.”
תודה לך, ישועי. אני אוהבת אותך!
“ואנכי אוהב אתכם, ילדי. השקיטו ודעו שכל דבר יהיה טוב. אנוכי עמכם ואינני אשאיר אתכם לעולם. רוח הקודש שלי גם היא עמכם ותתן למנות רבים מתנות גדולות וחסדים כדי לתמוך באיכים ובזולתי. תראו ניסים רבים והמרות רבות, אף על פי שהזמנים יהיו קשים מאוד. חזקו ודעו שאנכי עמכם. היות אהבה ורחמים לכל אשר תראו. אל תשפטו רק אהבו. רק אנוכי יכול לשפוט כי יודע הכל ואני רואה הכל. ידעי לבב כל אדם, פציעתו של כל אחד ומתנתו וחולשותו. לא תדעו מה שאנכי יודע, ילדי, לכן אל תשפטו. אלו שמשפטים ולא סלחים משפטים על עצמם גזר דין. ילדי, במיוחד אלה שהאמינו ואחריו, ידעתם כי מצוויתכם לאהוב אחד את השני כפי שאני אוהב אותך. מה זה שאינני מסלח? תדעו את התשובה לזה, ילדי. אין חטא שאשכיח לסלח לו כי סולחת לכל אשר באים אלי בצורך של סליחות. אנוכי האל! אם אשכיח, מי אתם כדי להחזיק טינה נגד שכניכם, אחיכם ואחיותכם? אל תהיו כפרושים ששתלו עצמם מעל אלו שנודעו כחוטאים. מיהו ביניכם דומה לאלהי? מיהו בין ילדי האור שלי יש לבבות טהריים כמו אמי? אשיב על זה; אין אחד מביניכם ואין היה אף אחד שרק אדם הוא דומה לאימי הטהורה, הקדושה והטהורה ביותר ולו גם היא מעולם לא השפיטה. רק אהבה, סלחה וקראת ילדי להישוב אלי, המושיע של האנושות. שאלתי אתכם, ילדי, להיות יותר כאמי. אל תהיו כמו הפרושים שמכו את חזהם וקרעו בגדיהם בעבור ראייה של חוטאים, כאשר אנכי אדוני אלהי כל היה נוח, רחום וסלחני לעבר אלו שקועים בחטא. היות כמוני, ילדי. אהבה. רק אהבו. תנו לאחרים את ההנחה הטובה, כי אינכם יודעים הכל ולא יכולים להתחיל לשפוט. ביטחו בי, ילדי, כי אנכי השופט הצדק. אין לכם לדעת צדק אמיתי לכל מצב, כי אין לך כל העובדות, הנסיבות, הכוונות עמוק בתוך הלב האנושי, כי אינכם אלהים. סלחו, סלחו, סלחו. עשו שלום עם אחיכם. הזמנים הבאים קשים ונשמות בסכנה.
עתה ילדי השף שלי, לך בשלומי. אני שמח עליך ועל בני (שם נמנע). המשיכו בדרך הרחמים והשלווה. היה אהבה. היית רחמי. אני עמך. הלוך עתה וצהלה בחג יום אבינו ואביך. אני אוהב אותך. ברכתי אתכם בשם אבינו, בשמי ובשם רוח הקודש שלי.”
אמן!