שעות ה-24 של הייסורים של אדוננו ישוע המשיח

24 שעות התשוקה המרה של אדוננו ישוע המשיח מאת לואיזה פיקרטה, הבת הקטנה של הרצון האלוהי

† השעה ה-14
מ-6 עד 7 בבוקר †

ישו נביא לפני קיפאס שוב ואז לפונטיוס פילטוס

הכנה לפני כל שעה

ישו שלי, מלא כאב! עתה אתה מחוץ לכלא, אך כה מאומץ עד שאתך מתעורר בכל צעד. הַנִּיחָה לְקַרְבוֹת וּלְסַמֵּחַ אֶתְכֶם בְּשָׁעוֹת שׂוּפְלוֹת.

אני רואה שהחיילים הובילו אותך לקיפאס רק עתה. אף על פי שאינך נראה כראוי, אתה מופיע ביניהם כמו השמש, מפיץ אור מכל צד. קיפאס שמח לראות אותך מנוצח כך, והקרני האור שלך מעוורים אותו עוד יותר. בזעמו, הוא שואל שוב:

“האם אתה באמת בן האלוהים?”

אתה, אהבתי, עונה בגדולת כבוד, אך בטון רך ונגיש שלך, שיכול לכבוש כל לב:

“כן, אתם אומרים זאת, אני באמת בן האלוהים.”

אף על פי שהכוח של הצהרה זו עושה רושם חזק על השופטים הלא ראויים, כל תחושת טובה דוכאת. ללא רצון לדעת יותר, הם צועקים באחדות:

“אשם במוות! אשם במוות!”

קיפאס מאשר את גזר הדין למוות ושולח אותך לפילטוס. ואתה, ישו הנדון שלי, מקבל את גזר דינו זה עם כניעה אוהבת. כך אתה כופר על כל החטאים שנעשו במזיד וברשעות; כפר על אלה שבדרך כלל לא מתאבלים על הרוע אלא עדיין משתגעים ושמחים בחטא. דבר זה מוביל אותם לעיוורון ומחניק את כל האור והחסד בהם. חיי, השביעות שלך ותפילותיך מצאו הד אצל לבי. גם אנוכי כופר ומתפלל עמך.

אהבתי המתוקה! עכשיו רואה אני את החיילים הנדונים, לאחר שהרשיעו אותך למוות, תופסים אותך מחדש, משמים עליך חבלים וחריצים חדשים וקדרים אותך כך צמוד עד שמעשה זה כמעט בלתי אפשרי לך להזיז. הם דוחפים ומסיעים אותך מהארמון של קיפאס.

ההמונים ממתינים לאותך, אך אין מי להגן עליך. אתה, השמש האלוהית שלי, הולך ביניהם כדי לכתושם כולם באורך.

בצע צעד ראשון, אתה מבטא את הכוונה לכל הצעדים של האנשים בשליך, מתפלל ומתכפר על אלה שצועדים ברשעות: חלקם לנקום, אחרים לרצות; אלו לבגוד, אחרים לגנות או לעשות עבירות אחרות. אוי! כמה פגיעות מפרידות את לבך! כדי למנוע רע זה הרבה, אתה מתפלל ומתכפר ונוסח עצמך כולו לאבי.

כאשר אני עוקב אחריך, רואה כיצד אתה, שמשי, פוגש שמש נוספת בצעד הראשון בסולם בארמון קיפא: מרים, אם חסדי. העיניים שלכם נפגשות, ומכות זו בזו. כי אף על פי שהראות זה לזה היא נחמה לכם, הלבבות שלכם דוקרים בכאב. מה כואב לך לראות את אמך הטובה חולה ובעצבות עמוקה! מה כואב לאמא שלך לראות אותך, השמש האלוהית, מוכתה על ידי כך הרבה בוז והדמעות ורטוב בדם! אך לא יכול להיות זמן רב שאתה נהנה מנחמת החלפת מבטים, שכן אתה אינו מסוגל להחליף עם זה דיבור אחד בעצבות כבדה, אלא הלבבות שלכם משתפים הכל ומצטרפים יחד. החיילים דוחקים אותך קדימה, הוי ישועי. נדרס ונגרר יותר מהליכה, אתה בא לפני כס השיפוט הרומי.

ישו יקר לי, אני עוקב אחריך עם אם צעריך, אליה אני מצטרף לחלוטין בך. אך תן לי מבט של אהבה ותברכני.

הרהורים ומעשים

על ידי אב סט' אניבלה די פרנציה

ישו יוצא לאור היום ונביא לפני קיפא. עם אומץ הוא מאשר שהוא בן האלוהים.

וְכֵן, כַּאֲשֶׁר נוֹצְאוֹת, הַנָּחִים אֱלָיִךְ יֵשׁוּעַ? הַהֻדָּרוּת שֶׁלָּנוּ מַרְאֶה לְאוֹתוֹת, וְצַעֲדוֹתֵינוּ כַּמַּגְנֵטוֹת הַקּוֹרְאוֹת נְפָשׁוֹת לְסבִיב אֱלָיִךְ? חַיֶּיךָ כֻּלָּם שָׂעֲקוֹת עַל הַנְּפָש׏וֹת. אִם נִכְרַע לְרוֹצֵךְ—אֶסְמָח, כִּי רַגְלוֹתֵינוּ קוֹרְאוֹת נְפָש׏וֹת בְּהֲלֻכָּן, וּבְעֶצְבוֹת לִבֵּנוּ הַמַּחְזִירוֹת אֶת עֶצְבוֹת הָאֱלוֹהִים, מֻשָׁרִין בָּם וְדֹרְשִׁים נְפָש׏וֹת, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה לְכָל הַנּוֹסָף—נוֹעֲדִים כֵּן, אֱגוֹרִין תּוֹךְ נוֹתְנוּ אֶת הָאֱנוֹשׁוּת שֶׁל יֵשׁוּעַ בְּקִרְבֵּינוּ. לָכֵן, כָּל צַעֲקוֹת נְפָש׏וֹת הַיּוֹסְפוֹת שֶׁנּוֹצִיא, תִּהְיוּ חותם יוֹסֵף אֲשֶׁר נָקַב לָנוּ מִיֵּשׁוּעַ. הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ תָמִיד עִם זֶה, אוֹ אֲנַחוּת בְרָעוֹת מִפְּגִישׁוֹתֵינוּ?

יֵשׁוּעַ שֶׁלִּי, קְדושָה בְּלוֹא תַמָּה, הַנְחֲנִי וְתִזְכֶּה גַם חוּץ מֵעַצְמוֹתַי לְגַלּוֹת כָּל חַיֵּךָ הָאֱלוֹקִים.

קָרְבַּן וְהוֹדָאָה